המרצה שגרם לי לקרוא

המרצה הראשון שגרם לי לקרוא ספר שלא היה ממש הכרחי לצורך הבחינה היה ד"ר בונה, המורה לחקר ביצועים.כאן אולי המקום לציין שזה קרה אחרי שלוש שנים באוניברסיטה. הישג מכובד לכל הדעות.בכל אופן, שם הספר הוא שטוחלנדיה והוא מספר בצורה הומוריסטית ומלאת דמיון על החיים בעולם דו מימדי.

אדווין אבוט, מחבר הספר, כתב אותו לפני יותר ממאה שנים. בצורה קולחת ומלאת חן מתאר אבוט כיצד תראה חברה שלמה החיה בעולם דו ממדי, עולם שמאוכלס בצורות גיאומטריות החושבות, מדברות ומאופיינות בכל יתר התכונות האנושיות.

גיבור הסיפור הוא ריבוע דו-ממדי, המתאר את שטוחלנדיה .הריבוע מבקר בעולם אחר, חד ממדי (קוולנדיה) ובעקבות הביקור מנסה לתאר לעצמו גם עולמות אחרים, שבהם גרים יצורים בעלי מספר ממדים רב יותר. כמו למשל שלושה מימדים...

בעצם העלאת רעיון קיומם של עולמות שוני ממדים הקדים אבוט את איינשטיין. בכך פתח פתח לתפיסת חלל חדשה ונועזת. מעניין להזכיר כי אבוט לא היה מתמטיקאי או פיסיקאי אלא דווקא מנהל בית הספר.מתמטיקה גבוהה הייתה תחביב עבורו. בחור מוזר...כנראה שאבוט עצמו נרתע מן החדשנות שבספרו.הוא פרסם את "שטוחלנדיה" בשם בדוי, אם כי את יצירותיו האחרות פרסם בשמו המלא. דווקא יצירה זו היא שזכתה לחיים ארוכים וזיכתה את אותו בתהילה יותר מכל יצירותיו האחרות.