טיראנאוס

אתמול בערב ראיתי את "אמדאוס" בתיאטרון הקאמרי. פיטר שאפר, מגדולי המחזאים המודרנים, חושף את סיפור חייו המדהים של מוצרט (איתי טיראן- שלדעתי הוא אחד השחקנים הגדולים שמופיע כיום על הבמות בישראל), ילד הפלא של אירופה במאה ה-18, שכישף את שומעיו בצלילים קסומים אשר עד היום מתנגנים באוזני כל. עלילת המחזה מתרכזת ביחסי הקנאה שלו עם סאליירי, מלחין בינוני, מבוגר, המתקנא בכישרונו הטבעי, השופע, של מוצרט הגאון. המלחין אנטוניו סאליירי מעלה מזכרונו הקודח את פרשת יחסיו הנפתלים עם המלחין הדגול וולפגאנג אמדיאוס מוצרט, כפי שהתרחשה בחצר הקיסרות האוסטרית בשנת 1781. המחזאי פיטר שאפר, שהסתמך על עדויות היסטוריות וספרותיות, רקם עלילה דרמטית מרתקת המעמתת את הגאוניות עם הבינוניות: סאליירי פוגש את ילד הפלא מוצרט ורואה בו את התגלמות קולו של אלוהים. אלא שמוצרט נוהג בו בגסות ובזלזול, ומעורר בו רגשות שנאה, קנאה ומרירות. סאליירי, אדם דתי ומאמין, יוצא למאבק באלוהיו על יד הרס בחיר יצוריו - המלחין הגאון וולפגאנג אמדיאוס מוצרט. המאבק מביא את השניים למפגש טראגי עם אובדן השפיות, רצח והתאבדות. בגרסת הקאמרי נשמעת על הבמה מוסיקה מוקלטת וחיה, בעיקר של נגינת פסנתר בביצוע של טיראן ושל פסנתרן נוסף, שעוקבת אחר תהליך היצירה של מוצרט. הפסקול כולל קטעים מהרקוויאם של מוצרט, ומהאופרות "החטיפה מן ההרמון", "פיגארו", "חליל הקסם", "דון ג'ובאני". את העלילה מלווה גם להקה של שמונה רקדנים.