הרבה זמן לא נהניתי ממופע כמו שנהניתי אתמול, באולם נוגה ביפו, מ-Glow של ליאור כלפון. כלפון וצוות השחקנים שלו מספקים חוויה נדירה שכוללת היכרות עם שפה חדשה, עם דמויות, עם עולם דמיון עשיר ועם הרבה קצב ותלבושות מרהיבות.העלילה מספרת על גלואו, חננה חסר מזל בעל חיים אפורים ומשעממים.הכל משתנה כאשר נוחתת במשרדו בחורה יפייפיה שמציתה בלבו את אש האהבה.
GLOW היא הצגה קומית עם "אנרגיה קולנועית", המשלבת בתוכה דמויות המושאלות מעולם הקומיקס. הדמויות בעלות חזות משעשעת המתקשרות בשפה גלובלית, צירוף של ג'יבריש, אנגלית, ספרדית ועברית, שלמרבה הפלא נהירה לכולם. אם בדקות הראשונות המילים נשמעות קצת מוזר, מהר מאוד הקהל נכנס לעניין ונכבש בעולמו של גלואו.
המופע בנוי קטעים קטעים והמעברונים ביניהם מטופלים בקפידה. באחד המעברונים כל אביזרי התפאורה של המערכון הוכנסו לבמה כשהם מוטים על צדם והקהל קיבל את התחושה שהוא צופה בהם מלמעלה. אז, בבת אחת "התיישרו" הדמויות והתפאורה ואז הזווית הפכה לפרונטלית. כל מעברון כזה טופל באופן שונה והדברים הקטנים האלו, כמו אפקט קולנועי של זוויות צילום המתורגם לבמה או כתוביות קרדיטים בדומה לנהוג בקולנוע, הם שעושים את המופע למיוחד כל כך.
במהלך המופע יורדים השחקנים לקהל, משתוללים על הכסאות, רוקדים והופכים את הקהל לחלק בלתי נפרד מהעלילה ומההצגה. כלפון, שיצר את מופעי WOW בפראג ו Funtazi בישראל, משתמש במוטיב התיאטרון השחור המבוסס על אפלה מלאה, כשמתוכה בוהק סיפור העלילה בצבעים זרחניים. זוג המפיקים מבורדווי ברני קוקוף וג'ונתן פולרד השקיעו סכום נכבד של כחצי מיליון דולר במופע - מתוך כוונה שיעלה בסופו של דבר גם בתיאטרון הניו יורקי. מומלץ בחום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה